רכבת תחתית ורכבות JR באוצ'אנומיזו, טוקיו

רכבות בטוקיו: המדריך המעשי – JR, רכבת תחתית, סויקה ופאסמו

מעודכן לנובמבר 2026

מערכת הרכבות של טוקיו נראית בהתחלה כמו צלחת ספגטי צבעונית: עשרות קווים, כמה חברות שונות, ותחנות ענק עם עשרות יציאות. אבל אחרי יום-יומיים מבינים את ההיגיון, ומגלים שזו אחת ממערכות התחבורה הנוחות, הנקיות והמדויקות בעולם. הרכבת היא הדרך הטובה ביותר להתנייד בעיר – מהירה יותר מכל מונית, ולא תלויה בפקקים.

מפת קווי JR באזור טוקיו
מפת קווי JR East באזור טוקיו. כן, ככה זה נראה (לחצו להגדלה) (מקור: Japan Railway, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

במדריך הזה: מי מפעיל את הרכבות, כמה עולה נסיעה ואיך משלמים, כרטיסי סויקה ופאסמו, אפליקציות שעוזרות, כללי התנהגות, והתחנות המרכזיות שכדאי להכיר. אם עוד לא הגעתם לעיר, התחילו במדריך מנאריטה לטוקיו ברכבת.

מפת קווי הרכבת התחתית של טוקיו
מפת הרכבת התחתית של טוקיו (Tokyo Metro ו-Toei), כל קו בצבע משלו (לחצו להגדלה) (מקור: Public domain, Wikimedia Commons)

מי מפעיל את הרכבות בטוקיו

בטוקיו פועלות כמה חברות רכבת במקביל, וזה מה שמבלבל בהתחלה:

  • JR East – הרכבות של JR (לשעבר רכבת המדינה). הקו החשוב ביותר לתיירים הוא קו יאמאנוטה (Yamanote), קו מעגלי בצבע ירוק בהיר שעובר בכמעט כל המקומות המרכזיים: טוקיו, אואנו, אקיהבארה, איקבוקורו, שינג'וקו, שיבויה ושינאגאווה. קווים נוספים שימושיים: קו צ'ואו (Chuo, כתום), שחוצה את העיר מטוקיו לשינג'וקו, וקו קייהין-טוהוקו (Keihin-Tohoku, כחול), שנוסע במקביל ליאמאנוטה בצד המזרחי.
  • Tokyo Metro – הרכבת התחתית הגדולה, עם 9 קווים.
  • Toei Subway – רכבת תחתית של עיריית טוקיו, עם 4 קווים נוספים.
  • חברות פרטיות – כמו אודקיו (Odakyu), קייאו (Keio), טוקיו (Tokyu), סייבו (Seibu), טובו (Tobu), קייסיי וקייקיו, שנוסעות מהתחנות הגדולות אל הפרברים ומחוצה לעיר. אודקיו, למשל, היא הדרך הקלה להגיע מטוקיו להאקונה.
רכבות קו יאמאנוטה בטוקיו
רכבות קו יאמאנוטה הירוקות – הקו המעגלי שעובר בכל התחנות המרכזיות (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

הרבה קווים "ממשיכים" זה לתוך זה: רכבת שיוצאת כקו תחתית יכולה להמשיך לקו של חברה פרטית בלי שתצטרכו לרדת. לכן כדאי תמיד לבדוק לאן הרכבת נוסעת לפי היעד שכתוב עליה, לא רק לפי שם הקו.

רכבת קו Ginza של Tokyo Metro
קו Ginza של Tokyo Metro, הקו התחתי הוותיק ביותר באסיה, בצבע צהוב (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

כל קו מסומן בצבע ובאות, וכל תחנה במספר. למשל, תחנת אסאקוסה בקו Ginza היא G19. השילוט באנגלית מצוין, וההכרזות ברכבת ניתנות גם באנגלית, כך שקשה ללכת לאיבוד.

שלט תחנת אקיהבארה ביפנית ובאנגלית
שלט תחנה טיפוסי: שם התחנה ביפנית ובאנגלית, והתחנות הסמוכות (צילום: terrykimura, CC BY-SA 2.0, Wikimedia Commons)

עוד דבר שכדאי לדעת: הרבה מתחנות הרכבת התחתית חפורות עמוק באדמה, במיוחד בקווים החדשים יותר, שנבנו מתחת לקווים הוותיקים. מהכניסה ועד הרציף לפעמים צריך לרדת בדרגנוע ארוך, או אפילו בכמה דרגנועים בזה אחר זה. מי שנסע ברכבת המהירה לירושלים ויצא בתחנת יצחק נבון, מכיר את התחושה. קחו את זה בחשבון כשאתם מתכננים החלפה בין קווים, ואם אתם עם מזוודה או עגלת ילדים, חפשו את המעליות.

דרגנוע ארוך בתחנת נאגאטאצ'ו של הרכבת התחתית בטוקיו
בתחנות עמוקות, כמו נאגאטאצ'ו, הדרך לרציף עוברת בדרגנועים ארוכים (צילום: 本屋, CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons)

כמה עולה נסיעה

המחיר נקבע לפי המרחק: ככל שנוסעים רחוק יותר, הכרטיס יקר יותר. בנסיעה המינימלית (תחנה או כמה תחנות):

  • ברכבות JR – 160 ין בכרטיס נייר, 155 ין עם כרטיס סויקה או פאסמו (המחירים מאז עליית המחירים של JR East במרץ 2026).
  • ברכבת התחתית (Tokyo Metro ו-Toei) – 180 ין בכרטיס נייר, 178 ין עם כרטיס IC.

נסיעה טיפוסית בין שתי שכונות במרכז העיר עולה בדרך כלל כמה מאות ין. כשעוברים בין חברות (למשל מ-JR לרכבת התחתית), משלמים לכל חברה בנפרד, ולכן נסיעה עם החלפה בין חברות עולה קצת יותר.

כרטיס נסיעה מנייר של JR
כרטיס נייר של JR לנסיעה מינימלית. הכרטיס צולם לפני עליית המחירים במרץ 2026, כשהמחיר עוד היה 150 ין (היום 160 ין) (צילום: Eavesdropper6735, CC0, Wikimedia Commons)

כרטיסים במכונות

בכל תחנה יש שורת מכונות כרטיסים, ומעליהן מפה של הקווים עם המחיר לכל תחנה. לכל המכונות יש כפתור English. בוחרים את המחיר לפי המפה, משלמים במזומן (ברוב המכונות גם בשטרות) ומקבלים כרטיס, שמכניסים לשער בכניסה ולוקחים בצד השני. ביציאה מכניסים אותו שוב, והשער שומר אותו.

מכונות כרטיסים ושערי כניסה בתחנת רכבת בטוקיו
מכונות הכרטיסים ושערי הכניסה בתחנה של חברת טוקיו (Tokyu). מעל המכונות – מפת הקווים עם המחיר לכל תחנה (צילום: MaedaAkihiko, CC0, Wikimedia Commons)

לא בטוחים כמה לשלם? קנו את הכרטיס הזול ביותר. ביציאה, לפני השער, יש מכונות להשלמת תשלום (Fare Adjustment, ביפנית 精算機 – סייסאנקי). מכניסים את הכרטיס, משלמים את ההפרש, ומקבלים כרטיס יציאה. אף אחד לא יקנוס אתכם. שלא כמו בארץ, שבה מי שעלה לאוטובוס או לרכבת הקלה ולא תיקף עלול לקבל קנס של 180 ש"ח מפקח, ביפן אין קנסות: פשוט מבקשים מכם לשלם את ההפרש, או את המחיר המלא, ובזה נגמר הסיפור.

סויקה ופאסמו: הדרך הנוחה

הרבה יותר נוח מלקנות כרטיס לכל נסיעה הוא להשתמש בכרטיס נטען (כרטיס IC). שני הנפוצים בטוקיו הם סויקה (Suica) של JR ופאסמו (PASMO) של חברות הרכבת התחתית והחברות הפרטיות. בשבילכם אין ביניהם הבדל: שניהם עובדים בכל הרכבות, האוטובוסים ורכבות התחתית בטוקיו, וגם ברוב הערים הגדולות ביפן. מצמידים את הכרטיס לשער בכניסה וביציאה, והמחיר יורד אוטומטית, ואפילו קצת זול יותר מכרטיס נייר.

שערי כניסה בתחנת רכבת תחתית בטוקיו
שערי הכניסה בתחנת טאוואראמאצ'י של Tokyo Metro. את סויקה ופאסמו מצמידים לאזור הקריאה המסומן על השער (צילום: MaedaAkihiko, CC0, Wikimedia Commons)

עם הכרטיס אפשר לשלם גם בחנויות נוחות (קונביני), במכונות שתייה, בלוקרים בתחנות ובחנויות רבות.

  • Welcome Suica – כרטיס סויקה מיוחד לתיירים, בלי פיקדון, ותקף ל-28 יום. נמכר בשדות התעופה ובמשרדי JR בתחנות הגדולות. היתרה שנשארת לא מוחזרת, אז כדאי לנצל אותה עד הסוף (למשל בקונביני ביום האחרון).
  • סויקה ופאסמו רגילים – אחרי הפסקה ארוכה בגלל מחסור בשבבים, חזרו להימכר במכונות במרץ 2025. משלמים פיקדון שמוחזר כשמחזירים את הכרטיס.
  • Tourist PASMO – כרטיס פאסמו חדש לתיירים, בלי פיקדון, שנמכר מאז מאי 2026.
  • לבעלי אייפון – אפשר להוסיף כרטיס סויקה לארנק של אפל (Apple Wallet) בטלפון או בשעון, ולהטעין אותו בכרטיס אשראי, בלי כרטיס פיזי.

מטעינים את הכרטיס במכונות הכרטיסים בכל תחנה (Charge), במזומן. היתרה המקסימלית בכרטיס היא 20,000 ין. כדאי לבדוק שיש מספיק כסף לפני שעולים, כי אם חסר, השער ייסגר ביציאה ותצטרכו להטעין במכונת ההשלמה.

כרטיסים יומיים

למי שמתכנן לנסוע הרבה ברכבת התחתית יש את ה-Tokyo Subway Ticket – כרטיס לנסיעות ללא הגבלה בכל קווי Tokyo Metro ו-Toei, ל-24, 48 או 72 שעות מהשימוש הראשון. הכרטיס מיועד לתיירים, ונמכר בשדות התעופה, בחלק מהתחנות ובאתרי הזמנות. שימו לב: הוא לא כולל את רכבות JR, כולל קו יאמאנוטה. אם רוב הנסיעות שלכם בתחתית (ובמיוחד אם תעשו שלוש נסיעות ויותר ביום), הוא משתלם. אחרת, הסויקה פשוטה יותר.

רכבת קו Marunouchi של Tokyo Metro
קו Marunouchi האדום של Tokyo Metro, שעובר בשינג'וקו, בתחנת טוקיו ובאיקבוקורו (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

כל כמה זמן יש רכבת

  • קו יאמאנוטה וקווי הרכבת התחתית המרכזיים – כל 2–5 דקות, תלוי בשעה. אין טעם לרוץ לרכבת, עוד אחת תגיע תוך דקות.
  • קווים פרבריים – בדרך כלל כל 10–15 דקות, ובשעות הערב המאוחרות לעתים רחוקות יותר.
  • הרכבות הראשונות יוצאות בסביבות 5:00 בבוקר, והאחרונות בסביבות חצות. אם יצאתם לבלות, בדקו מתי הרכבת האחרונה שלכם – מונית לאחר חצות יקרה מאוד.
רכבת קו צ'ואו המהיר של JR
קו צ'ואו (הכתום) של JR – חוצה את העיר מתחנת טוקיו לשינג'וקו (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

הרכבות מדויקות להפליא. אם כתוב שהרכבת יוצאת ב-10:03, היא יוצאת ב-10:03.

סוגי רכבות על אותו קו

על חלק מהקווים נוסעים כמה סוגי רכבות, שעוצרים במספר שונה של תחנות. הלוח ברציף מציין את סוג הרכבת:

  • Local (各駅停車 – קאקוּאֶקי-טֵישָׁה) – עוצרת בכל התחנות.
  • Rapid / Express (快速 – קאיסוֹקוּ, 急行 – קיוּקוֹ) – מדלגת על חלק מהתחנות, בלי תוספת תשלום.
  • Limited Express (特急 – טוֹקְקיוּ) – ברכבות JR וברוב החברות הפרטיות צריך כרטיס נוסף עם מקום שמור. אם עליתם עליה בטעות, הכרטיס הרגיל לא יספיק.
רכבות הרומנסקאר של אודקיו
הרומנסקאר של אודקיו – רכבת Limited Express משינג'וקו להאקונה, עם כרטיס נוסף ומקום שמור (צילום: Cassiopeia sweet, Public domain, Wikimedia Commons)

לפני שעולים, בדקו שהרכבת עוצרת בתחנה שלכם. רכבת אקספרס יכולה בקלות לדלג עליה.

לוח מידע על רכבות יוצאות בתחנת טוקיו
לוח הרכבות היוצאות: שעה, סוג הרכבת ויעד (צילום: Kentaro Iemoto@Tokyo, CC BY-SA 2.0, Wikimedia Commons)

עזרה בתחנה

תמיד אפשר לקבל עזרה מעובדי הרכבת. קל לזהות אותם לפי המדים והכובע. ליד שורת השערים בכל תחנה יש עמדה מאוישת, ושם תמיד יש מישהו. העובדים מדברים בעיקר יפנית, וחלקם קצת אנגלית, אבל הם תמיד ישתדלו לעזור – גם אם תראו להם בטלפון את שם התחנה שאליה אתם רוצים להגיע. בתחנות הגדולות יש גם מרכזי מידע לתיירים. כמה מילים ביפנית עוזרות מאוד, ותמצאו אותן במדריך יפנית למטיילים.

אפליקציות שעוזרות

  • Google Maps – עובד מצוין בטוקיו. מראה איזה קו לקחת, מאיזה רציף, כמה זה עולה, באיזו שעה הרכבת יוצאת ולפעמים אפילו מאיזה קרון כדאי לעלות כדי להיות קרוב ליציאה.
  • Japan Travel by NAVITIME ו-Jorudan (Japan Transit Planner) – אפליקציות יפניות מצוינות ללוחות זמנים ולתכנון מסלולים, באנגלית.
  • האפליקציות של JR East ושל Tokyo Metro – מצב התנועה בזמן אמת, עיכובים ותקלות.

טיפ: בתחנות הגדולות יש עשרות יציאות. לפני שיוצאים, בדקו ב-Google Maps מאיזו יציאה הכי קרוב ליעד (יציאה מזרחית, מערבית, מספר יציאה), ועקבו אחרי השלטים הצהובים. יציאה לא נכונה יכולה להוסיף רבע שעה של הליכה.

מסך מידע בתוך קרון רכבת של Tokyo Metro
מסכי המידע בקרון מציגים את התחנה הבאה ביפנית ובאנגלית, וגם מאיזה צד ייפתחו הדלתות (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

שעות עומס

רציף מלא בנוסעים בשעת העומס בתחנת שינג'וקו
שעת העומס בבוקר: הרציף של קו יאמאנוטה בשינג'וקו מלא בנוסעים בדרך לעבודה (צילום: Chris 73, CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons)

בבוקר, בערך בין 7:30 ל-9:30, וגם בערב, בין 17:30 ל-19:30, הרכבות מלאות עד אפס מקום, במיוחד בקווים שנכנסים למרכז העיר. אם אפשר, תכננו את היום כך שתצאו אחרי 9:30, ובטח שלא עם מזוודות. בבוקר יש בחלק מהקווים קרונות לנשים בלבד (Women Only), המסומנים בוורוד על הרציף ועל הקרון.

נוסעים ממתינים בתור לרכבת בשעת העומס בשינג'וקו
הנוסעים עומדים בתור מסודר מול הדלתות, גם כשהרציף מלא (צילום: Chris 73, CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons)
רכבת דחוסה בנוסעים בשעת העומס בתחנת שינג'וקו
רכבת דחוסה עד אפס מקום בשינג'וקו. עובד התחנה דואג שהדלתות ייסגרו בבטחה (צילום: Dick Thomas Johnson, CC BY 2.0, Wikimedia Commons)

איך מתנהגים ברכבת

  • עומדים בתור ליד הסימונים על הרציף, ונותנים לנוסעים לרדת לפני שעולים.
  • שומרים על שקט: לא מדברים בטלפון ברכבת, ומעבירים את הטלפון למצב שקט.
  • מקומות הישיבה הקרובים לדלתות (Priority Seats) שמורים למבוגרים, לנשים בהיריון ולבעלי מוגבלויות.
  • ברכבת עמוסה מורידים את התיק מהגב ומחזיקים אותו מקדימה או מניחים על המדף.
  • בדרגנוע בטוקיו עומדים בצד שמאל, והולכים בצד ימין (באוסקה זה הפוך).
  • לא נהוג לאכול ברכבות העירוניות. בשינקאנסן ובשאר רכבות המרחק הארוך זה מקובל לגמרי.
רכבת קו קייהין-טוהוקו נכנסת לתחנת שינאגאווה
קו קייהין-טוהוקו (הכחול) נכנס לתחנת שינאגאווה (צילום: Windmemories, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

הטיפ של יוסי: מהרגע שנחתתי ביפן ב-1991 ומאז, נסעתי ברכבות המקומיות בטוקיו ובערים אחרות אלפי פעמים. מישהו טבע את האמרה "אפשר לכוון את השעון לפי זמן הגעת הרכבת ביפן", ואין נכון מזה. הרכבות מדייקות, עוצרות ברציף בדיוק בשעה המיועדת, ויוצאות בדיוק בזמן.

במערכת רכבות כל כך מורכבת, כל עיכוב של רכבת אחת עלול לגרום לעיכובים בקווים אחרים, ולכן היפנים משתדלים לדייק עם אפס טעויות. אבל כשיש תקלה, מיד מושמעות הודעות ביפנית ובאנגלית, ועובדי הרכבת מתנצלים בקולי קולות בפני הנוסעים.

כל תחנה היא גם מרכז קניות

דבר שמפתיע הרבה מבקרים: התחנות ביפן הן לא רק מקום לעלות ולרדת מהרכבת. התחנות הגדולות הן מרכזי קניות של ממש, עם קניונים וחנויות כלבו בתוך הבניין או צמודים אליו, אבל גם רוב התחנות הקטנות צמודות לאזור קניות. זה נוח מאוד: יורדים מהרכבת וקונים כל מה שצריך – סופרמרקטים, חנויות נוחות (קונביני), מסעדות, בתי קפה, מאפיות, חנויות הלבשה והנעלה, בתי מרקחת ועוד. בהרבה תחנות יש גם קומת מזון גדולה (דֶפָּצִ'יקָה) עם אוכל מוכן, ממתקים ומתנות.

התחנות המרכזיות בטוקיו

חמש תחנות ענק שכנראה תעברו בהן לפחות פעם אחת. בכל אחת מהן עוברים כמה קווים, ויש בהן קניונים, מסעדות וחנויות. תנו לעצמכם זמן להחלפות, כי ההליכה בין הקווים בתוך התחנה יכולה להימשך 10 דקות ויותר.

שינג'וקו (Shinjuku)

הכניסה הדרומית לתחנת שינג'וקו
הכניסה הדרומית של תחנת JR שינג'וקו (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

התחנה העמוסה ביותר בעולם, עם מיליוני נוסעים ביום. עוברים בה קווי JR יאמאנוטה, צ'ואו, סאיקיו ושונאן-שינג'וקו, ה-N'EX לנאריטה, קווי הרכבת התחתית Marunouchi, Toei Shinjuku ו-Toei Oedo, והרכבות הפרטיות של אודקיו וקייאו. מכאן יוצאות רכבות לאזור הר פוג'י ולהאקונה (כולל רכבת הרומנסקאר של אודקיו). בשינג'וקו לא עוצר שינקאנסן. כל מה שצריך לדעת על השכונה עצמה ועל ההתמצאות בתחנה תמצאו במדריך לשינג'וקו.

תחנת טוקיו (Tokyo)

בניין הלבנים האדומות של תחנת טוקיו בצד מרונואוצ'י
בניין הלבנים ההיסטורי של תחנת טוקיו, בצד מרונואוצ'י (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

התחנה המרכזית של העיר, עם בניין הלבנים האדומות המפורסם בצד מרונואוצ'י. זו תחנת השינקאנסן הראשית: יוצאים ממנה כל קווי השינקאנסן מטוקיו – טוקאידו (לנגויה, קיוטו ואוסקה), טוהוקו והוקאידו (לסנדאי ולצפון), ג'ואטסו (לניגאטה), הוקוריקו (לנגאנו ולקנזאווה), ויאמאגאטה ואקיטה. עוברים בה גם קו יאמאנוטה, קו צ'ואו, ה-N'EX וקו Marunouchi של הרכבת התחתית. קו קייאו (Keiyo) לטוקיו דיסנילנד יוצא מרציף רחוק בקצה התחנה – ההליכה אליו ארוכה (ראו במדריך לטוקיו דיסנילנד). בתחנה יש רחוב ראמן, רחוב חנויות דמויות ואחת מחנויות האקיבֶּן (קופסאות אוכל לנסיעה) הגדולות ביפן.

שינאגאווה (Shinagawa)

שערי הכניסה לשינקאנסן בתחנת שינאגאווה
הכניסה הצפונית לרציפי השינקאנסן בתחנת שינאגאווה (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

תחנה גדולה בדרום העיר. עוצרות בה כל רכבות השינקאנסן בקו טוקאידו (כולל הנוזומי המהירה), כך שמי שגר בדרום או במערב העיר יכול לעלות כאן לשינקאנסן לקיוטו ולאוסקה ולחסוך את הנסיעה לתחנת טוקיו. עוברים בה גם קו יאמאנוטה, ה-N'EX, ורכבת קייקיו לשדה התעופה הנדה.

אואנו (Ueno)

בניין תחנת JR אואנו
תחנת JR אואנו (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

תחנה גדולה בצפון-מזרח העיר, ליד פארק אואנו, המוזיאונים, גן החיות ושוק אמֵיוֹקוֹ. עוצרות בה רכבות השינקאנסן לצפון – טוהוקו, הוקאידו, ג'ואטסו והוקוריקו. עוברים בה קווי JR יאמאנוטה וקייהין-טוהוקו, וקווי הרכבת התחתית Ginza (ישר לאסאקוסה) ו-Hibiya. תחנת קייסיי-אואנו, שממנה יוצא הסקייליינר לנאריטה, נמצאת בבניין נפרד מעבר לכביש.

איקבוקורו (Ikebukuro)

הצד המזרחי של תחנת איקבוקורו וחנות הכלבו סייבו
הצד המזרחי של תחנת איקבוקורו, עם חנות הכלבו סייבו (צילום: MaedaAkihiko, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons)

התחנה השנייה בעומס שלה בטוקיו, בצפון-מערב העיר. עוברים בה קווי JR יאמאנוטה, סאיקיו ושונאן-שינג'וקו, קווי הרכבת התחתית Marunouchi, Yurakucho ו-Fukutoshin, והרכבות הפרטיות של סייבו וטובו. פרט משעשע שעוזר להתמצא: חנות הכלבו סייבו ("מערב") נמצאת בצד המזרחי של התחנה, וחנות הכלבו טובו ("מזרח") – בצד המערבי. מהתחנה הולכים למתחם Sunshine City. גם כאן לא עוצר שינקאנסן.

חוץ מחמש התחנות האלה יש בטוקיו מאות תחנות קטנות יותר, שבהן עוברים קווים בודדים. עליהן לא נכתוב כאן, אחרת הדף יהיה ארוך כאורך הגלות. אבל אחרי שמתרגלים לנסיעה ברכבות ולתחנות הגדולות, קל מאוד להסתדר גם בקטנות.

ומה הלאה

אחרי שהתרגלתם לרכבות בעיר, השלב הבא הוא לצאת ממנה. לנסיעות לקיוטו, לאוסקה, להירושימה או לצפון יפן, קראו את המדריך לשינקאנסן. ואם אתם מתכננים טיול של שבוע, ראו גם את מסלול השבוע ביפן.

Similar Posts